פסק-דין בתיק ע"א 3763-05-13

א.         הערעור שבפנינו הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ג'מיל נאסר) מיום 27.2.13, (בתיק אזרחי 4645/07), לפיו קבע, כי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 5.10.99, בתיק אזרחי 3424/98 בטל, מאחר והתנאים המתלים שצויינו בו, לא התקיימו.

ב.         הנסיבות הצריכות לענין הינן בתמצית אלה:

המשיב מס' 1 הוא התובע בכתב התביעה המתוקן אשר הוגש בפני בית משפט קמא ובו נטען שהוא היה הבעלים הרשום (במושע) של 1850 מ"ר מזכויות המקרקעין שבחלקה 35, גוש 10318 (שהינם בשטח כולל של 12988 מ"ר) בשפרעם (להלן: "המגרש בחלקה 35").

המערערת, שהיא הנתבעת מס' 1 בכתב התביעה המתוקן, היתה הבעלים הרשום של 1,000 מ"ר מזכויות המקרקעין שבחלקה 33, גוש 10286, בשפרעם (להלן: "המגרש בחלקה 33").

שני המשיבים הינם אחים.

ג.          בשנת 1998 הגישה המערערת לבית משפט השלום בעכו (בתיק אזרחי 3424/98) תביעה לסילוק ידו של המשיב מס' 2 משטח המגרש שבחלקה 33. במסגרת הליך זה הגיעו המערערת והמשיב מס' 2 להסכם פשרה ביניהם, עליהם חתומים הן באי כוחם והן המשיב מס' 1. זהו ההסכם נשוא ההליך שהתנהל בפני בית משפט קמא.

הסכם הפשרה הנ"ל קיבל במסגרת ת.א. 3424/98 של בית משפט השלום בעכו תוקף של פסק דין ביום 5.10.99 על ידי כב' השופטת ח. לפין - הראל. לפי הסכם זה ויתרה המערערת על זכויותיה במגרש שבחלקה 33 לטובת המשיב מס' 2, וזאת תמורת קבלת זכויות אחיו (המשיב מס' 1) במגרש שבחלקה 35.

המשיב מס' 2 התחייב לקבל את הסכמתו של המשיב מס' 1 להעברת זכויותיו במגרש שבחלקה 35 על שמה של המערערת.

בנוסף התחייב המשיב מס' 2 לקבל את הסכמת חברת "רישום מערכות מידע בע"מ", אשר גם היא, על פי הנטען, היתה בעלת חלק מן הזכויות על המגרש שבחלקה 35.

ד.         לפי הסכם הפשרה התחייבה המערערת לשאת בהוצאות ההעברה והמיסים, לרבות מס שבח ומס רכישה, בגין העברת זכויות המשיב מס' 1 במגרש שבחלקה 35 על שמה.

מנגד, התחייב המשיב מס' 2 לשאת בהוצאות ובמיסים בגין העברת זכויותיה של המערערת במגרש שבחלקה 33 על שמו של המשיב מס' 2.

ה.         לפי ההסכם הותנה, שאם המשיב מס' 2 לא ישיג את הסכמת המשיב מס' 1 ו/או חברת מערכות מידע להעברת הזכויות במגרש שבחלקה 35 על שם המערערת, ולא יקבל את הסכמתם לחתום על כל המסמכים הדרושים לביצוע העברת הזכויות במגרש שבחלקה 35 למערערת, לרבות יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר וההצהרות הנדרשות על פי חוק, כי אז לא יהיה כל תוקף להסכם, והמערערת לא תהא חייבת להעביר את זכויותיה במגרש שבחלקה 33 למשיב מס' 2, ויהא על המשיב מס' 2 לפנותו ולסלק את ידו ממנו.

ו.          לפי הסכם הפשרה, שקיבל כאמור תוקף של פסק דין ביום 5.10.99, המערערת לא היתה רשאית לתפוס חזקה במגרש שבחלקה 35 ו/או להגיש תוכניות בניה ו/או לבנות על שטח המגרש שבחלקה 35, בהעדר תוכנית חלוקה מאושרת כדין.

בנוסף, לפי ההסכם הנ"ל, ככל שהוא לא יקויים, רשאים הצדדים לבקש את ביטולו בבית המשפט, ובמקרה זה ההתדיינות ביניהם בהליך הקודם - תימשך.

ז.          בתובענה נשוא ערעור זה שהגיש התובע (המשיב מס' 1) בפני בית משפט קמא נטען שהוא לא הסכים להעביר את זכויותיו במגרש שבחלקה 35 למערערת, ולא חתם על המסמכים וההצהרות שנדרשו להעברת זכויותיו למערערת.

גם חברת מערכות מידע לא הסכימה להעברת זכויותיה במגרש שבחלקה 35 למערערת. החברה אף לא חתמה על המסמכים וההצהרות שנדרשו לצורך ההעברה. בנסיבות אלה, ונוכח האמור בפסק הדין הנ"ל מיום 5.10.99, טען המשיב מס' 1 שההסכם כלל לא נכנס לתוקף ודינו להתבטל.

עוד נטען, כי בין לבין, העביר המשיב מס' 1 את כל זכויותיו במגרש שבחלקה 35 לנתבעים מס' 3-5 (שהתביעה נגדם נמחקה במהלך המשפט).

ח.         המשיב מס' 1 טען גם, שהמערערת והמשיב מס' 2 לא פעלו לביטול ההסכם , ואף לא פנו לבית המשפט בבקשה לבטלו ו/או להמשיך את ההתדיינות ביניהם. כמו כן טען המשיב מס' 1, שבניגוד לאמור בפסק הדין מיום 5.10.99, תפסה המערערת חזקה במגרש שבחלקה 35 ואף בנתה עליו מבנה שהיא מחזיקה בו מבלי שהוגשה קודם לכן תוכנית חלוקה מאושרת כדין.

ט.         בנוסף, טען המשיב מס' 1, כי בסמוך לפני שהוגשה התביעה נשוא הדיון בפני בית משפט קמא, הגישה המערערת את הסכם הפשרה לרשויות המס, כאילו נכנס ההסכם לתוקפו, במטרה לאכוף את ביצועו על המשיב מס' 1, למרות שהוא, לטענתו, לא נתן את הסכמתו. כתוצאה מכך קיבל המשיב מס' 1 דרישה מרשויות המס להגיש הצהרות כאילו הוא מכר ו/או קנה זכויות מקרקעין בהתאם להסכם ו/או פסק הדין.